סכנת הפרטה בגנים הלאומיים

שבתי מהמאהל בחוף פלמחים, בניגוד למה שאתם חושבים זה לא היה מאהל מחאה, במפתיע מאהלי משפחות המבלות את זמנן מול הטבע הציבורי והנעים של מדינת ישראל צצו כפטריות אחרי הגשם מול כל חופי ארצנו באוגוסט חמים ומתחשב זה.

חוף פלמחים, שאך לפני שנה הוכרז כגן לאומי והועבר לידי רשות הטבע והגנים לשמירה הוא פנינת טבע ייחודית, חול רך, רצועת צדפים מכובדת, תל הגולש אל הים מדרום, אורות הכרך מצפון ושלל רוחצים במרכז.

כמה שאלות צצו ועלו בין הרדמת ילד אחד ושמירה על האחר, מה אם לא היה מצליח המאבק על שימור חוף פלמחים והוא היה נמכר לקבלן זה או אחר לפיתוח כפר נופש, סגור לציבור ופתוח רק למוזמנים? האם כך לאט לאט תאכל כל פיסת ארץ שיכולה לאפשר לשלל האזרחים להנות ממנה במחיר התואם כמעט רק את מחיר הדלק שבלהגיע אליה?

ובכן, למזלנו המאבק הזה דווקא הצליח ופיסת החוף הזו נשמרה. שלא כפיסות חוף רבות אחרות שהופרטו ונמכרו והועברו לידיים שבנו וסגרו אותן לכלל הציבור, ומנעו מאיתנו את הזכות של נחלת הכלל על כמה מהנופים היפים במדינה.

אולי זה המקום, בסוף פיסקה מנחמת זו לעודד את המאבק הציבורי הכללי שקורה לחזור מהריכוזיות, לתמוך בחברה ובערכיה הציבוריים.

מכאן לכאן באותו נושא, עולה שאלת ההפרטות של  הגנים הלאומיים לראשי. אולי לא כולם יודעים שבזמן שהמאבק לצדק חברתי יצא לדרך וכמה ימים לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ הועברה בכנסת הצעת חוק בקריאה ראשונה הקוראת להפרטת הגנים הלאומיים (!). האם אתם יכולים לתאר לעצמכם שהגנים הלאומיים, אתרים של מורשת וטבע ונוף, ממקורות הירדן שבצפון ועד שמורת האלמוגים בדרום, יועברו לידיים פרטיות שיוכלו לא רק לגבות כמה כסף שירצו, אלא גם להחליט לאילו מטרות הוא ישמש. מכאן שיכול להיות שתשלמו לכניסה למקום שבו הכסף כבר לא יועבר לשימור הטבע והנוף כמו שהרט"ג ייעדה עצמה לעשות, אלא יכול אפילו לפרנס עמותות ימניות להשתלטות יהודית על ירושלים.

הדוגמה הפוליטית הקיצונית לא הועלתה באופו סתמי, הצעת החוק הטרומית מקורה בסיפור עמותת אלעד שרוצה לקנות את את "עיר דוד".

ובלי להכנס לפוליטיקה של שמאל וימין האפשרות להפריט גן לאומי תאפשר, כנראה, לאחת ממשפחות ההון לקנות לעצמה גן (כי מי עוד יכול?), כל המערכת הירוקה וגופי השימור של הטבע, הת רבות והנוף יחלשו כי יקחו מהם את מקורות המימון והבמה להשפעה על הציבור ולכן לא תיווצר התנגדות בפועל מול טייקון זה או אחר שרוצה לבנות בגן הלאומי שלו מלון יוקרתי או לחפור בו מחצבים... והנה הלכה לאיבוד, בדרך לא דרך, עוד פיסת ארץ. ראו הוזהרנו.

 אפרת לאור - אפרת היא טיילת, מדריכה ומתעדת מסעות בכתיבה וצילום, בעלת תואר ראשון בגיאולוגיה ובמדעי הסביבה. שימשה כעורכת וכתבת של "למטייל", עסקה בקידום תיירות אקולוגית בארץ. בנוסף, מגדלת עם ניר את אוּרי, שחר ועוד כמה תבלינים, מייצרת קומפוסט בגינה ומפיצה דואגת להפצת מודעות סביבתית אצל כל מקורביה.