על-פי עולם המדע קיימות שבע תבניות צורניות בטבע, להלן שבעתן:
- תבנית הסתעפות: צלעות, שורשים, נחלים, ורידים
- תבנית מעגל: שמש, ירח, כוכבים, חיידקים
- תבנית גל: גל בים, רוחות, קמטים בחול במדבר, סערה
- תבנית רעפים: כוורת, חמנייה
- תבנית מעיים: מוח, מעיים, עובר, זרע
- תבנית עיגול סער: חרוב, קשת
- תבנית ספיראלה: סופה, מערבולת במים, קונכיה
תבניות צורניות אלו מתגלמות בטבע בצורת תופעות מחזוריות, ודפוסים קבועים. כך לדוגמה זרימה של מים על פני הקרקע באופן קבוע במשך כל עונת החורף יוצרת צורת גל על פני הקרקע. דריסת רגל של שועלים הנוהגים ללכת על צירים קבועים יוצרים דפוס של הסתעפות.
מתכנני פרמקלצ'ר רואים בדפוסים, בתבניות אלו את יסוד התכנון, מהות החיים. למעשה כל מרכיב בטבע בין אם הוא חי או דומם, הוא דפוס היוצר תבנית צורנית יסודית. נשאלת השאלה: למה זה חשוב, מדוע לנו להפוך ל"מרגלים של תבניות"?
ובכן, מתכנן בראש ובראשונה הוא מתבונן. התבוננות היא יסוד התכנון. דרך התבוננות עצמאית בדפוסים ותבניות אנו יכולים להבין מה עובד ומה לא עובד. כל תופעה בטבע תכליתה ומהותה להתקיים ולקיים והיא בת אלפי ומילוני שנים, מכאן ניתן להבין שהיא יכולה להיות מערכת יציבה ומקיימת. אם רק נפקח את העיניים נוכל לקבל השראה מעשית מהטבע וללמוד כיצד לבנות את המערכות שבהן אנו חיים: כגון מערכת החינוך, הכלכלה והמשפחה באמצעות דפוסים מקיימים אלו שהטבע מציג בפנינו יום יום.
בואו ניקח דוגמא מעשית משני צמחים החיים אחד ליד השני - אלון ואלה. האלון והאלה יכולים ללמד אותנו על שילוב דומה ברעיון בגינה שלנו. האלון יוצר צל לאלה, האלה יוצרת חיפוי קרקע לאלון. היבט מעניין נוסף הוא שהאלה יכולה לחפות קיר של בית ולאזן את הטמפרטורה של פנים הבית וכך למעשה הבית יכול להיות הקונסטרוקציה לטיפוס של האלה. חישבו: מה עוד אתם יכולים לראות במערכת זה?
דוגמאות נוספות של דפוסים: רוח חמה בכניסה לבית שלי, תנועת ילדים בדרך לגן, פריחה רבת עוצמה באביב, חמסין בסתיו, יתר לחות.... חשוב לזכור- דפוס יוצר תבנית! הנה כמה דפוסים לדוגמא:
דפוס - על גדר חצר הבניין מידי ערב ניגרים עגלי טל אשר נצפה בשעות הבוקר מטפטף כלפי מטה
דפוס - בשעות הערב מצייצות ציפורים היושבות בחלקיה העליונים של הגדר
דפוס - בחלקיה התחתונים של הגדר נלכדים עלים העפים ברוח ונעצרים בחלקה התחתון של הגדר.
כפי שכבר אמרתי: העיקרון המוביל בשיטת הפרמקלצ'ר (אשר אומצה ע"י חקלאים, מעצבים ופועלים כאחד) הנו: מינימום אנרגיה ומקסימום תוצרת. ברגע שאנו לומדים מתבניות מקומיות על אופי פעולתן, מיקומן, הופעתן - אנו יכולים ליצור בהשראתן מערכות שופעות.
מתכנן אמור להתחיל את התכנון של סביבתו לאחר שנת התבוננות שבה הוא לומד כיצד מתגלמות התופעות סביב מערכת התכנון בהלימה לעונות השנה. כל עונה מזמנת דבר חדש: הקיץ- יובש, חום, שרב, החורף מביא עמו את הקור והמשקעים וכן הלאה. שיטת הפרמקלצ'ר גורסת כי כל מי שרוצה לתכנן את סביבתו צריך להתאים את התיאוריה למציאות. חשוב מאוד להתחיל את ההתבוננות המקורית בשטח התכנון עצמו. לרוע המזל, ישנם מתכנני ערים ,ישובים, מערכות חינוך ועוד, אשר מבצעים את התכנון של המערכות במשרדים או במקומות רחוקים ומנותקים מהאזור שבו היא אמורה להיות מוטמעת ומיושמת. והשגיאות שנעשות הן רבות מאד ויוצרות בדיעבד עלויות כבדות, חוסר התאמה מערכתי ערכי ועל זה נאמר :"סוף מעשה במחשבה תחילה".
ועל כן, הדבר הראשון שיש לעשות, בטרם מתחילים לתכנן כל מערכת, מגינה ועד מערכת משפחתית, הוא להשיג ערסל בו ניתן להתבונן בצורה ישירה ונעימה על הבריאה.
קראו עוד על פרמקלצ'ר
