בין קיוטו לקופנהגן

בעוד כחודשיים יתקיים בקופנהגן מפגש המשך של המדינות החברות בהסכם קיוטו משנת 1997, אשר מסדיר את מערכת פליטות הפחמן הדו חמצני (CO₂) בין מדינות הגלובוס. כידוע, 37 מדינות מפותחות לקחו על עצמן מחויבות להפחית את פליטות הפחמן שלהם וגזי החממה האחרים עד לרמה של 5% פחות מרמת הפליטה בשנת 1990.

 

ישראל, אגב, מוגדרת בהסכם קיוטו כמדינה מתפתחת כמו מדינות אפריקה ולכן היא אינה מחויבת בהפחתה. מצב זה הוא כמובן אנומלי, במיוחד בהתחשב בהיותנו מדינה מערבית לכל דבר, אשר רוצה להצטרף לארגון המדינות המתועשות OECD. ולכן די ברור היום, גם על רקע דבריו של השר גלעד ארדן, שהמצב ישתנה. אם אכן ממשלת ישראל תיקח על עצמה, ובצדק, מחויבות כלשהי למכסת פליטות, הרי המכסה תושת ותשורשר לכיוון הסקטור הפרטי.

 

ואמנם, בימים אלו, החלו חלק מהעסקים המובילים בישראל להתחיל למדוד ולנהל את פליטות גזי החממה שלהם כדי להכין את התשתית הארגונית ליום פקודה, על פי הפתגם הידוע מתחום השיווק "מה שאינך מודד אינך יכול לנהל".

 

כחלק מאותה תכונה הנרשמת בנושא זה יזמנו, בתחילת אוקטובר בתל אביב, סמינר המועבר על ידי חברה בינ"ל (gcx) בנושא מדידה וניהול פחמן (לצפייה במצגת). התובנה העיקרית מהסמינר, בהשתתפות חברות מובילות במשק מתחום הפלסטיק, המזון, הטקסטיל והתשתיות, היא כי ניהול פחמן הוא מקצוע לכל דבר, בעל היבטים ומשמעויות לכל תחומי הארגון. בצד האתגרים שהוא מציב, יש בו גם הזדמנויות רבות לחברות שישכילו להוביל מהלכים בתחום.

 

אחד העקרונות של פרוטוקול קיוטו הוא כי מדינות מפותחות ומזהמות יכולות לקנות הרשאות לפליטות על-ידי השקעה בפרויקטים שונים, אשר מפחיתים פליטה במדינות המתפתחות. ואמנם, כבר היום, יש בישראל כ-20 פרויקטים להפחתת פליטת פחמן אשר קיבלו מימון ממדינות תעשיתיות, שבעצם מזדכות על הפליטות שלהן על-ידי קניית החיסכון מהמדינות המתפתחות.

 

התקן המוביל בעולם לתחום ניהול הפחמן, אשר כמעט ואינו מוכר בציבוריות הישראלית, נקרא ghgprotocol תקן זה מבית היוצר של המועצה הבינ"ל לעסקים ברי קיימא, שיושבת בז'נווה, קובע סטנדרטים אחידים למדידה, לניהול ולהפחתות הפחמן. חשיבותו של הפרוטוקול האחיד היא יצירת יכולת השוואה בין חברות ובין השנים בהן נערכת המדידה. עיקרו של התקן בחלוקה של פליטות ישירות, עקיפות למחצה ועקיפות בחיי החברה או המוצר. באירופה בעיקר במערב אירופה, שם התודעה הצרכנית להשפעות הסביבתיות הנה גבוהה במיוחד, יש כבר חברות ומוצרים אשר מתהדרים בכותרת carbon neutral אשר מראה על קיזוז מלא של החתימה הפחמנית בחיי המוצר או החברה.

 

יחד עם זאת כמובן שהפחתת פליטת הפחמן או קיזוזו אינה תכלית הכל ויש משמעות רבה גם לשאר הנדבכים של אחריות סביבתית. כי הרי עסק יכול למשל, לזהם את מי התהום אבל להיות מאוזן פחמנית וזו כמובן לא כוונת המשורר. לכן מוטב לכולנו לפתח אוזן רגישה להצהרות וסיסמאות כאלו ואחרות הנוגעות לאיזון פחמני. 

---

קראו עוד על ארגון 350 הקורא להתארגנות אזרחית כללית לקראת ועידת קופנהגן בדצמבר.

קראו עוד על התחממות גלובלית בטור של שרון רוברטס

קראו עוד על עסקים ירוקים בטור של עברי ורבין