בשנים האחרונות אנו עדים לגידול חסר תקדים של שתופי הפעולה האסטרטגים בין עמותות לקהילת העסקים, אולם, נשאלת השאלה, איך יוזמים מהלך כזה וכיצד משמרים אותו לאורך זמן כך שלא ישמש רק עלה תאנה. היום שת"פ עם המגזר העסקי כבר אינו מילה גסה אבל דווקא בגלל זה כדאי ללמוד איך עושים זאת נכון.
עסקים מחפשים את ה-WIN-WIN, אותה טריטוריה בה גם העסק מרוויח וגם הנושא הסביבתי יוצא נשכר. התאמה זו יוצרת בדרך כלל מיקוד בעולם תוכן אחד או שניים במקום התופעה שהייתה נפוצה בזמנו, שבה עסקים היו מעורבים במספר רב של תרומות. חשוב להבין כי עסקים תמיד ישאפו לבידול ולמנהיגות בכל פעילויותיהם ולכן כדאי להבין מבעוד מועד, באיזה עולם תוכן מדובר על מנת להציע שתופי פעולה שיעלו בקנה אחד עם האסטרטגיה הנבחרת.
שיעורי בית לעמותות: לפני פגישה עם עסקים יש לבצע שיעורי בית על פעילות העסק, המוצרים שלו, לימדו על ערכי המותג שלו בעיקר דרך הקמפיין הפירסומי ואתר האינטרנט שלו, באינטרנט קיים המון מידע גלוי, בידקו האם לעסק יש בעייה סביבתית, אסור כמובן, שתשמשו עלה תאנה. אפשר לבדוק מה עסקים בעולם ומתחום דומה עושים בתחום הסביבה. למשל, לפני פגישה עם שופרסל בידקו אתTESCO ולפני פגישה עם בורגר ראנץ בידקו את מקדונלדס. עסקים לעולם לא יבצעו פרויקט סביבתי דומה למתחרים אבל ישמחו לחקות את השחקנים מחו"ל.
השת"פ: כדי להצליח בעולם התחרותי, מחויבים ארגונים עסקיים ואחרים במערך שלם של שת"פ חיצוניים ופנימיים. התנהגות בסיסית של שת"פ היא פחות טבעית בדרך כלל לעמותות סביבה ישראליות, המתחרות תדיר בשוק קטן על משאבים ותשומת לב. הגברת שתופי הפעולה בתוך המגזר השלישי, אם בצורה פורמלית או בצורה לא פורמלית משפרת את האפקטיביות של הארגונים החברתיים בקידום המטרות החברתיות והסביבתיות שלהם.
מדידה והההערכה: נושא נוסף אשר מאומץ לאחרונה בהצלחה על-ידי חלק מהארגונים הסביבתיים הוא מדידה וההערכה של ביצועים. המדידה מאפיינת את המגזר הפרטי ומהווה תשתית בסיסית ליכולת השיפור והתחרותיות. ואמנם היום יותר ויותר עמותות מבינות ש"מה שאינו נמדד אינו מנוהל" כפי שאמר פיטר דרוקר הגורו של עולם הניהול. גופים שישכילו למדוד, או לפחות להציע מדדים כמותיים, יצליחו ליצור שפה משותפת עם עסקים אשר רגילים למדוד על כל צעד ושעל.
pilot מומלץ להציע, לתכנן ולבצע פיילוט (ניסוי) לפני כניסה לשותפות, עסקים לרב מפחדים מסיכונים וימנעו מלשים את כל המוניטין שלהם בפרויקט גדול, אלא ישאפו לבחון בקטן.
ועד מנהל: צרפו אנשי עסקים או את בני זוגם לוועד המנהל שלכם, הם גם יסייעו לכם בחשיבה העסקית הדרושה לשותפות וגם יסייעו לרישות networking ולמוניטין.
כל הצעדים הנ"ל יסייעו לכם לעשות רושם טוב בפגישה הראשונה אבל האתגר האמיתי הוא לשמר את הקשר ולהגדילו. לצורך כך מומלץ להכיר מספר אנשים בארגון העסקי, איש הקשר שלכם יכול לעזוב מחר וגם בעסקים יש פוליטיקה ארגונית ולכן מומלץ לבנות קואליציית תמיכה.
צניעות: היו צנועים במאבקים ובדרישות על גודל התרומה ועל גודל הלוגו, תחילה השקיעו בבניית יחסי אמון ויחסי עבודה עם הפירמה, הדיבידנדים יגיעו בהמשך, זה אינו משחק סכום אפס כמו עם קרנות פילנטרופיות אלא תחילתה של מערכת יחסים דינמית כנה ופתוחה.
התנדבות עובדים: היו יצירתיים וגמישים בכל מה שקשור לאפשרות להתנדבות עובדים. זה נושא קריטי בעיני העסקים המעורבים בקהילה, בניגוד לעבר, תרומות אינן מתבצעות אם לא נמצא פתרון לסוגיית ההתנדבות.
בכל מופע של התנדבות עובדים השקיעו את כל משאביכם ויכולותיכם, העובדים חשובים לעסקים יותר מכסף פגיעה בהם היא סוף השותפות.
לסיכום, בשותפות אמיתית בין עסקים לגופים סביבתיים יש הפריה הדדית ויכולת העשרה הרבה מעבר למשאבים הישירים הנתרמים (תרומה כספית, מוצרים וזמן). הבנה של סטנדרטים עסקיים כמו מדידה והכנות מקדימות ישפרו את השותפות עם המגזר העסקי, אשר מעריך ומתגמל גופים היודעים למדוד, לשתף פעולה ולצמוח בסביבה תחרותית. הטמעה של סטנדרטים ניהוליים ועסקיים מאפשרים להגשים טוב יותר את מטרות הארגון הסביבתי ליצירת חברה טובה יותר בישראל.
קראו עוד על
עסקים ירוקים ואחריות תאגידית בטור של עברי ורבין
עסקים בתחום הייעוץ סביבתי באינדקס הירוק של getgreen
.gif?BannerID=177)
.jpg)
