כולם בשביל כולם

בטור הקודם, סיפרתי בקצרה על הרעיון של "שיתוף פעולה רב-מגזרי" אשר הוא אחד מרעיונות היסוד של עולם האחריות התאגידית. על פי גישה זו, על מנת לקדם נושאים חברתיים, יש ליצור שותפות אמיתית בין עסקים, עמותות ולעתים אף ממשלות. כל מגזר בשותפות הזו מגיע מרקע שונה, עם תרבות שונה ועולם מונחים שונה אך המפתח הוא לרתום בצורה חכמה ומיטבית את היתרונות היחסיים של כל מגזר ולזכור כי המגוון הוא נכס ולא נטל.

 

כדי לא להישאר ברמת התיאוריה, אני רוצה לספר לכם על פרויקט חדש שהושק באחרונה ביוזמת "מזרחי טפחות" ו"דפי זהב" - בשיתוף המגזר הקהילתי ובתמיכת הממשלה. הפרויקט נקרא ערך מוסף והמהדורה השנייה והמעודכנת שלו התפרסמה לפני חג הפסח, בימים בהם מרביתנו קונים מתנות לחברים, למשפחה וללקוחות.

 

הרעיון מאחורי הפרויקט הוא הרעיון (הבנאלי, אך הנכון לעולם) של מתן "חכה" ולא "דגים". במדריך אחד ומקיף רוכזו מרבית הארגונים החברתיים והסביבתיים, אשר מייצרים או מוכרים מוצרים עם ערך מוסף. החוברת נשלחה לכל המנכ"לים במשק על מנת לעודדם לרכוש מוצרים ושירותים מאוכלוסיות מיוחדות או מוצרים אשר התמלוגים ממכירתם מסייעים לקידום נושאים חברתיים וסביבתיים.

 

מלבד התרומה הנקודתית, הרי שבמהלך מעין זה ישנו חיבור בין היכולות הארגוניות והשיווקיות של העסקים שהובילו אותו לבין הקהילה ופועלן של העמותות המייצרות את המוצרים הללו. יתרה מכך, הרעיון של ייצור הכנסות על פי מודלים עסקיים (במקום בקשת תרומות) משפר את תזרים המזומנים של העמותות, אך לא פחות מכך תורם רבות גם למיצוב העמותות בציבור ומשפר את הדימוי העצמי של האנשים המיוחדים החברים בהן המרגישים לפתע שיש להם מקום של כבוד בחברה הישראלית.

 

מר בוז'י הרצוג, שר הרווחה בממשלה הקודמת, ציין בדברי ברכתו למנהלי הפרויקט ויוזמיו ביום 27.1.09 כי: "שינוי חברתי אמיתי הוא רק מהלך משולב של כל הסקטורים ופרויקט "ערך מוסף" הוא ביטוי של חזון זה". לא עוד מאבק על אגו ותדמית בין הממשלה, העסקים והקהילה - כי אם עבודה משותפת של כל צד ורתימת יכולותיו על מנת לשפר את החברה בישראל.

 

המטרה שעמדה לנגד עיניהם של יוזמי הפרויקט היא לעודד חברות לרכוש מוצרים שנעשו בעמל כפיהם של חברי הארגונים החברתיים והסביבתיים, ובכך לקדם את מטרות הארגונים הללו (במקום להעשיר יבואנים של מוצרים מסין).

 

נקודה מעניינת בהקשר לנושא שיתוף פעולה תלת מגזרי, היא נושא ה"שיח הבין מגזרי". בתקופת אולמרט, יזם משרד ראש הממשלה מהלך של שיח בין המגזרים אשר הייתי שותף זוטר לתכנונו ביחד עם צוות של אנשי מקצוע שהתבקשו להציע הצעות בנושא. הרעיון של יצירת שיח והיוועצות בין המגזרים הוא רעיון חיובי מאוד והוא מאפיין ממשלות מודרניות בעלות ביטחון עצמי, אשר לא חושבות שכל החוכמה נמצאת אצלן. גם בנושא זה בריטניה היא המובילה ובתקופת כהונתו של טוני בלייר, הוא הוביל מהלך של דיאלוג רב-מגזרי בין כל השחקנים והמגזרים במדינה.

 

בהקשר העסקי יש משמעות רבה לדיאלוג מחזיקי עניין, ומרבית החברות המובילות בעולם מקיימות באופן סדיר תהליך של היוועצות במחזיקי העניין שלהן: הלקוחות, הספקים, העובדים ולעתים גם עם הממשל. התאגידים הרב לאומיים השכילו להבין שקיום דיאלוג שוטף עם הקהילה מסייע בניהול הסיכונים ומסייע בפיתוח והטמעת ערכים של חדשנות לארגון. בעולם קיים אפילו תקן מיוחד לנושא, הקרוי תקן Aa1000, אשר מגדיר את המסגרת הרעיונית והפרקטית לבצע דיאלוג רב מגזרי.

 

בארץ הנושא מתבצע ברמה נקודתית ולא מקיפה דיה, אך אין ספק שכיום הארגונים מתחילים להבין את הפוטנציאל הגדול שקיים בתחום והדרכים המעשיות ליישומו של שיתוף פעולה רב-מגזרי אולטימטיבי.