פסטיבל המונדיאל של החודש האחרון החזיר את תשומת הלב העולמית ליבשת השחורה, שלא זוכה רוב הזמן לתשומת לב מיוחד מכיוון מערב.
דווקא מהבחינה הסביבתית, יש עניין רב במקומה של אפריקה בתהליכים הגלובאלים העוברים עלינו. במחקר שערך ד"ר דני רבינוביץ על טביעת כף הרגל הפחמנית ההיסטורית של מדינות העולם, שהוצג לאחרונה בכנס משולב של הפקולטה למשפטים והחוג ללימודי אפריקה באוניברסיטת ת"א בראשות פרופסור גליה צבר, הוצגו הנתונים המצטברים של פליטות הפחמן מכל מדינה במאה האחרונה. בחלוקה למספר התושבים הנוכחי התקבל היחס המשוקלל של מי שעומד בחובה מול כדור הארץ לבין מי שעומד בזכות. ארה"ב למשל נמצאת ביחס של 10 ל-1 לרעתה ואילו מדינות אפריקה ביחד עומדות על יחס של 1 ל-10 לטובתן, כלומר פליטות גזי חממה בהיקף נמוך פי 10 ממשקלן מבחינת גודל האוכלוסיה. אם מנקים את משקלה של דרום אפריקה המתועשת יחסית, הרי היחס הוא עוד יותר קיצוני והוא עומד על אחד ל-20 לטובת מדינות היבשת השחורה.
נתונים אלו אפילו מאירי עינייים יותר כאשר דנים ביחסו של העולם המערבי התעשייתי ליבשת האפריקנית. מצד אחד, חלק גדול ממשאבי הטבע של העולם (נפט, יהלומים, דגה ועוד) נמצאים באפריקה, ומצד שני רמת החיים והתל"ג (התוצר הלאומי-גולמי) הם מהנמוכים בעולם. המשאבים לרוב נכרים על-ידי תאגידים בין לאומיים כמו BP,shell וכד' והרווחים יוצאים ברובם מאפריקה לעבר בעלי ההון במערב, או שנשארים בחלקם הקטן אצל קומץ דיקטטורים ובעלי קשרים, אבל בכל מקרה, המיליארדים לא מנוצלים לפיתוח כלכלי של האזור ובדרך כלל גם יוצרים זיהום סביבתי המלווה בפגיעות כלכליות וחברתיות חמורות. כל זה בגלל היעדר רגולציה משמעותית בקרב הממשלות האפריקאיות, בגלל תופעת השחיתות והעלמת העין, וגם כיוון שקיים מאזן אימה ומספר מצומצם של חברות מערביות שולטות, הלכה ולמעשה, על חלקים ניכרים מהתל"ג של מדינות אפריקה.
בהקשר זה ראוי לציין כי ארגון אמנסטי יצא בקמפיין demanddignity amnesty הקורא לממשלות, לחברות עצמן ולממשלות המוצא של התאגידים באירופה ובארה"ב לקחת אחריות על מעשי החברות הפועלות ומתעלמות מהשפעתן הסביבתית והחברתית. משרד החוץ הבריטי אף הקים, לפני שנים אחדות, מחלקה לנושאי אחריות תאגידית שתפקידה לוודא שהשגרירים העסקיים של הממלכה המאוחדת יפעלו בצורה הוגנת ואחראית במדינות העולם השלישי.
הדוגמא של דליפת הגז של BP במפרץ מקסיקו ממחישה עד כמה יש משמעות לרגולציה ולאכיפה כאשר הפעילות מתרחשת בתוך הטריטוריה או הרדאר של תשומת הלב המערבית ומנהלי החברה צפויים לשלם קנס של מיליארדי דולרים לממשלה האמריקאית ולפיצוי התושבים. מעניין לציין כי דווקא חברות אלו מנסות לשוות לעצמן דימוי של אחריות תאגידית מתקדמת בפעילותן באירופה ובארה"ב אבל נוהגות בסטנדרט כפול ככל שהדבר נוגע לפעילותן באפריקה.
קריאה נוספת בנושא אחריות תאגידית בטור עסקים טובים
חברות ייעוץ סביבתי באינדקס הירוק