הפיקדון בידינו

פיקדון לדורות

מחויבותנו לדאוג לדורות הבאים מתבטאת באימרה "אנחנו לא יורשים את האדמה מהורינו אלא שואלים אותה מילדנו". כן.. האדמה שלנו לא יכולה להכיל כל כך הרבה פסולת בלתי מתכלה. האם עלינו לחכות מאות שנים עד שבקבוק פלסטיק אחד יועיל להתפרק?

 

בקנדה ובארצות נוספות אנשים משתמשים בבקבוקים רב פעמיים ממתכת. הם קלים, הם צבעוניים, הם סקסיים והעיקר הם לא פולטים כל מיני כימיקלים למשקה שלנו. אם בכל זאת אתם צורכים משקאות במיכלים חד פעמיים, כדאי לדעת שאנחנו מייצרים בשנה מעל מיליארד מיכלים ריקים:

600 מליון בקבוקי פלסטיק בשנה

460 מליון בקבוקי זכוכית בשנה

300 מליון פחיות בשנה

זה ה-מון ! !

 

חוק הפיקדון

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 חל על כל מיכל משקה (מפלסטיק, זכוכית ומתכת, למעט מוצרי חלב) שקיבולתו בין 100 מ"ל ל- 1.5 ליטר (לא כולל). המיכל מחויב בפיקדון בסכום של 25 אגורות. החוק מטפל בכ- 550 מיליון מכלי משקה המהווים כ- 50% מסך מכלי המשקה. ב-2007 הוגש תיקון לחוק (טרם אושר), כדי שיחול על כל מיליארד וחצי מכלי המשקה.

 

מטרות החוק

·         עידוד, תמרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למיחזור ולשימוש חוזר.

·         הקטנת כמות הפסולת המיוצרת והמוטמנת באתרים לסילוק פסולת.

·         שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים.

·         הגברת מודעות הציבור לנושאי איכות הסביבה.

 

האספנים

מי אוסף את המיכלים הריקים? על פי החוק הוקם תאגיד מיחזור בו חברים יצרנים, יבואנים, בתי עסק וארגונים המייצגים אותם. תאגיד המיחזור אל"ה (איסוף למען הסביבה), אושר על-ידי השר לאיכות הסביבה ב-2001.

 

התיקון לחוק מציע שהאחראים על איסוף הבקבוקים יהיו יצרני המשקאות ולא תאגיד המיחזור. כך, יצטרכו יצרני המשקאות לעמוד בתכנון של כמויות המיחזור שנקבעו (למשל, היעד לשנת 2009 הוא 70%). ואם היצרנים לא יעמדו ביעד האיסוף – יוטל עליהם קנס. ההנחה היא שכדי לעמוד ביעדי האיסוף, יציבו היצרנים מכונות אוטומטיות רבות, שיגבירו את הנגישות ויקלו על החזרת המיכלים.

 

לחשוב פעם נוספת

דו"ח של ארגון אמון הציבור קובע כי "הרחבת חוק הפיקדון תטיל על הציבור מס נוסף של 100 מיליון שקל בשנה". לטענת הדו"ח, חוק הפיקדון שהוטל על המיכלים הקטנים, לא הוכיח את עצמו, רק 24.2% מהמיכלים הושבו על ידי הציבור בשל נגישות נמוכה, שאר המיכלים הושבו על ידי גורמים אחרים. בנוסף, העלות הגבוהה של תפעול החוק, תגרום לתאגיד המיחזור לפשוט את הרגל, במידה ויאספו מעל 70% מהמיכלים.

כחלופה, מוצע לחוקק חוק אריזות כללי שיטיל את עלות הטיפול באריזות על היצרנים וימריץ אותם לחסוך בחומרי גלם, כבר בשלב הייצור.

תמריץ שלילי

ניתן לשלב יחד עם חוק הפיקדון קנסות למי שלא מפריד את הפסולת במקור, כלומר זורק לפח המיועד לפינוי, מיכלים המגדילים את נפח האשפה. בשוויץ, ישלם האזרח 15 שקלים על פינוי פסולת בנפח של 70 ליטר. בהולנד על כל שקית אשפה יש להדביק בול המוכיח ששולמו דמי פינוי. בקליפורניה יש להצטייד באישור מראש על חריגה מהנפח המותר למשפחה, ולא, לא תפונה האשפה.

---

קראו עוד על מיחזור בטור של דר' ענת גונן