Get Green הפורטל הירוק של ישראל

אופנה איטית וירוקה

בשבוע שעבר נערך אירוע אופנה בעל אג'נדה ירוקה המשלב מפגש נשים, יצירתיות ומיחזור בחירייה, בחסות קום איל פו. על ההפתעה לטובה בכתבה של זהר ירום.
02/01/2011
אירוע אופנה איטית וירוקה - צילום: לירית לבני-להב
אירוע אופנה איטית וירוקה - צילום: לירית לבני-להב

מעטים המקרים שאירוע שיווקי בעל אג׳נדה מצליח לשכנע אותי. לצערי עולם השיווק שאני חלק בלתי מבוטל ממנו, מצליח לערבב תכנים מכירתיים בכל נושא כמעט, כולל כאלה שעושים לנו כווץ בלב. לאחרונה עלו שאלות ודיונים על תרבות ה״לייק״ ועד כמה מרוויחות החברות שיוצרות שתופי פעולה עם עמותות בעלות אג׳נדה חברתית וסביבתית. לדוגמא הקמפיין של בנק לאומי. כמה תכנים יצליחו לשנות את ההתנהגות שלנו כצרכנים או חברה?

כאחת שעוסקת בתחומים אלו כבר מזמן הבנתי שמשולש הקסם: כלכלה- סביבה-חברה קשה להפרדה. כצרכנים, בין השאר, של תרבות האינסטנט אנו מחפשים פתרונות מהירים גם למילוי הצרכים הפילנתרופים שלנו. אחרי שמצאנו דרך מהירה לתרום או ללחוץ על "לייק" לאיזו עמותה, תחושת הסיפוק עובדת ליום-יומיים אולי, אך בדומה לצרכנות של מוצר, הסיפוק עובר באותה המהירות שהוא בא.

ביום שישי האחרון קמתי בציפייה לפגוש עוד אירוע יחצ"ני בעל אג׳נדה יפה, אך ריקה מתוכן. אם הכותרת היתה "slow fasion" זה הצליח ואכן הפתיע שהצליח. חיבור של חברה מסחרית כמו ״קום איל פו״ עם המרכז לחינוך סביבתי בחירייה הניב תוצאה מלאת כנות וחדוות יצירה.

למי שעוד לא ביקר במרכז בחירייה אני ממליצה על כך. בחלל הגבוהה והיצירתי, אך תעשייתי, בחירייה ישבו סביב שולחנות עשייה, ילדות, נערות ונשים ועסקו בחידוש ושימוש מחדש של בגדים ואביזרים. קבוצה אחת עסקה בעיצוב מחדש של אביזרים, השניה בבגדים, השלישית יצרה קישוטים ותוספות לבגדים + עמדת כפתורים וטלאים. את כל אחת מהקבוצות ליווה צוות של מעצבות בריג'יט מצד אחד ואירה גולדמן מן הצד השני. ניתן היה לצפות במעצבות בעלות השם והמוניטין נותנות עצות ומעצבות במקום בגד או אביזר עם אשה שהגיעה לאירוע.

אם בעבר קראנו לאופנה איטית "אומנות" והתפלאנו מעבודות רקמה, סריגה ומקרמה בבגד שאין לו תחליף, היום כבר אין את הסבלנות לרכוש את המיומנויות הללו ובטח שלא ליישמם. רב הטכניקות באירוע נעשו באמצעים פשוטים שבהחלט ניתן לעשות יחסית במהירות ובבית: קשירות, חיתוכים חדשים, גיהוץ טלאים ותפירה פשוטה ביד. לרשות הקבוצות עמדה גם תופרת שמילאה את הצורך בתפר זה או אחר. את מלאי הבגדים הראשוני נתנו בגדים סוג ב׳ של ״קום איל פו״ והנשים שהצטרפו לפעילות הוסיפו משלהן.

מהתבוננות במפגש שנוצר נראה היה שיש מכנה משותף אחד לכל הנשים: הצורך ליצור. הכיף הכי גדול היה להבין שהן לא מוגדרות בהיותן לקוחות של מישהו. פגשתי שם חברה שבהחלט באה בכדי לפנות לעצמה כמה שעות מדיטציה יצירתית, אני מוכנה להעיד שהיא מאד עסוקה בדרך כלל. בעיני זה סימן אמיתי להצלחה. כמו כן' לא נצפה כל מסר גלוי או סמוי שניסה להחדיר לנו רצון לא נשלט לקנות עוד משהו שאנו לא צריכות...

לשמחתי התוודעתי למפגש נשי שונה בתכלית. חוויה מלאה בזמן שיש בו ריכוז, יצירתיות ועשייה בחברה טובה. נעים לחוות חוויה שיווקית אחרת.

למי שהיצירתיות היא לא הצד החזק שלה יש עוד דרכים לצרכנות אלטרנטיבית- זכרו את 6 הRים:
  Refuse, Reduce, Re-Use, Rebuy, Repair, Recycle


עוד על מיחזור בגדים

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים
אייריש