שלום, שמי תום ואני צרכנית של אוכל אורגני...
בסרטים האמריקאיים זה השלב בו הקהל הישוב במעגל משמיע מילות חיבה ותמיכה, ומנופף בעלים שגודלו על קומפוסט ביתי. במציאות הישראלית של עד לא מזמן, ההצהרה הנ"ל היתה מזכה אותי בהרמת גבה ומילמול לא ברור מתחת לשפם, או במבט אדיש במקרה הפחות ידידותי. לי עצמי צמד המילים 'מזון אורגני' היווה לא יותר משם תואר למזון ציפורים שאוכלים אמריקאים תמוהים שחיים בערבות קליפורניה הביטניקית, ואלה, בדיוק כמו הקוצים בצידי הדרכים, לא מחייבים התייחסות.
הדייט הראשון
בערך באותו הזמן, נכנסנו אני ורשימת מצרכים מנוקדת לחנות טבע קטנה וחשוכה, והדבר היחיד שזיהיתי היה התור לקופה. מוצרים במצבי צבירה משונים, ניחוחות זרים, ושמות שמישהו שכח לתרגם, הבריחו אותי להרגע עם סיגריה בחוץ.
זו היתה הפעם הראשונה שלי, וזה כאב.
המושג "אוכל בריא" הסתכם אצלי בקבוצה ריקה של הבנה ומושג, הצצה ברשימת מרכיבי מוצרים היתה בגדר המלצת קריאה פרברטית לשע"ח, ותגובתי הספונטנית למשמע הכרזתו של מאן דהוא (שמו האמיתי קצר יותר) שהוא עבר לצרוך מזון אורגני, היתה: "לא נורא, אני עדיין אוהבת אותך".
ההתאהבות
אבל אז, כמו בכל דרמה טובה, הגיע הפיתול הלא צפוי, והפך לי את קערת הצ'יפס על פיה.
לא ברגע אחד, לא מתוך כוונה לתמורה מהותית, אלא בהדרגה, כתהליך, כמו שלרוב שינויים מתרחשים. בתחילה רק ראיתי חברים אוכלים מזון אורגני. אח"כ טעמתי (המלפפון שבה את ליבי), ובסוף הצטרפתי. בעיקר כי חבר אחד היה נודניק מקצועי וחינני, שתיבל כל הסבר בחיבוקי עידוד, תוך שימוש בזוג עיניים תכולות מחייכות.
לאיטם בצבצו סקרנות, מודעות, הבנה (הסדר אינו מחייב) וגם כמה מיחושי גוף טורדניים, שבמהלכם נפרדתי מחברות (סיגריות. הרבה סיגריות) ומאהובים שליוו אותי לאורך שנים רבות (חטיפים, סוכרים), והתחלתי את המסע המופלא לעבר המטבח הבריא והאורגני.
במהלך הדרך התוודעתי לגישות, תיאוריות ושיטות שונות, שאת חלקן ניסיתי ועל אחרות אני עדיין חולמת, פגשתי באנשים שתמכו, הטיפו, הושיטו כתף ויד מבשלת, זקפו גבה, החרימו בסמליות או ברכו בנשיקה.
תוך כדי תנועה למדתי לזהות את הסימנים ולהתאמן על הטיית מונחי המפתח: צבעי מאכל, ריסוס, אקולוגיה, הדברה ביולוגית, ממתיקים מלאכותיים, שומן מוקשה, קומפוסט, סיבים תזונתיים, מזון מעובד, תוספים תעשיתיים, ויטמינים, חומרים משמרים, מצוות תרבה ותקנות תמעיט, יסודות קורט, פחממות מורכבות, ועוד כמה שמות של חומרים ומוצרים, מחלות, סגולות, ומִספרים (נשמע אולי מאיים, אבל בינינו, למצוא חניה במרכז ת"א יותר מסובך).
הצלחתי להתאהב באצות, לאמץ דגנים מלאים, לגלות טעמים, למחזר מוצרים, להחשף לרעיונות, ואפילו להשתמש בספרי בישול שלא למטרות ייצוב והגבהה. עם הזמן עמדתי על הקשר שבין מזון בריא ומזון אורגני, והבנתי שהוא משול ליחס שבין סקס לאהבה. יש הסכמה על התכנים וכל מה שנותר זה להדיין על גבולות הגזרה.
אהבת אמת
כשהייתי בעיצומו של הרומן ביני לבין אורז מלא, התגלגלה לפתחי בקשה לבשל אוכל אורגני בתשלום. הסכמתי, בעיקר כי אני אוהבת לבשל ולהסעיד אחרים, וחשבתי שזה יהווה סיבה טובה דיה להמשיך לערוך ניסויים קולינריים ולהרחיב את הידע שלי בתחום.
ככה יצא שהתחלתי להנביט שעועית מש, גרעינים שחורים ואזוקי מדי שבוע, שתלתי באדניות הסלון מני שתילים שהוספתי לתבשילים, ואמצתי סדר יום ירוק ומתחשב בסביבה. לשמחתי הגדולה, בתקופה האחרונה קיימת פריחה גדולה בתחום המוצרים האורגנים שמיובאים ומשווקים בארץ, ובכל גיחה לחנות טבע גדולה אני למדה על עוד כמה מהם, רוכשת ומכניסה לסירים. ולחשוב שלפני שנתיים חלמתי למצוא שמן קוקוס אורגני...
מכאן לשם עברו למעלה משנתיים מאז התחלתי לבשל אוכל אורגני ובריא, אני ממשיכה ללמוד, לקרוא, להתנסות ולנסות על אחרים (זה הזמן להודות לכל מי שמוכן לפתוח פה לתבשיל עם המולסה ולסלט עם הגוג' ברי) ובעיקר להנות, כי אוכל עושים באהבה או לא עושים בכלל.
אם הגעתם איתי עד כאן, זה הזמן להבטיח שבמפגשים השבועיים שלנו כאן, אני אכתוב על נסיונותיי במטבח, על מוצרים וכלים, על גישות לבישול בריא וטעים, אציע רעיונות, מחשבות וטיפים, וכמובן אם כל ההבטחות, אביא הרבה מתכונים טעימים, כולל לתופינים בריאים יותר, כי אני מודעת לאמונה שמתוקים זה אושר לנשמה. אז תבואו, יהיה נעים, פורה וטעים. לחיים.
