פעמים רבות בחיים אנו מחליטים לעשות שינוי. מהיום והלאה נקפיד על כושר / נעשה דיאטה / נאכל בריא וכן הלאה. הבעיה היא, שלא פעם אנו מחליטים על שינוי קיצוני מדי, שקשה לעמוד בו לאורך זמן. "להקפיד על כושר" יכול להתחיל בעליה במדרגות במקום במעלית, ולא רק בקניית מנוי יקר לחדר כושר, שלרוב נשאר מיותם כעבור זמן קצר. כך גם לגבי אוכל בריא. אני מאמין שסופם של רוב השינויים הדרסטיים בחיים להיכשל. אם האוכל לא יהיה טעים לנו, אם המצרכים יהיו יקרים או קשים להשגה, אם נצטרך לבשל באופן קבוע בנפרד לנו ולילדים (או לבן/בת הזוג) נישבר מהר מאוד. במדור זה אציע בכל פעם מתכון אחד "למהדרין" – בריאותי ואורגני, אך בהחלט גם טעים, שישמח גם את שאר בני המשפחה או האורחים. בנוסף, אציע מתכון מהיר וקל, שיתאים לילדים או סתם למי שדברים "מלאים" לא עושים לו את זה.
אורז מלא עם עדשים שחורות, גזר, בצל ירוק ושומשום קלוי
אורז מלא יכול להיות דבר טעים מאוד מומלץ להקפיד על כמה כללים פשוטים. קודם כל, מכינים את האורז עצמו ללא כל תבלינים או תוספות. רק כשהוא מוכן מתבלים ומעשירים אותו ומגוון האפשרויות הוא עצום, ההצעה שלהלן היא רק אחת מני אינספור אפשרויות וגיוונים. אורז מלא, בניגוד לאחיו הלבן המעודן יותר, דורש תיבול מעט יותר תקיף, ומוטב כזה שכולל כמה גוונים: חמוץ עם מלוח, מתוק עם חריף וכן הלאה. הערה נוספת: אורז מלא אוהב סירים כבדים ואטומים. שווה להשקיע 200-300 שקל בסיר יצוק וכבד, שיכול גם להיכנס לתנור בשעת הצורך. אם אין, לא נורא, העיקר שהסיר יהיה אטום היטב (שמים מגבת דקה בין הסיר למכסה ולוחצים חזק), וכמובן, בשום פנים ואופן לא לפתוח את הסיר לפני גמר הבישול!
המתכון שאציע היום הוא גם בריא וגם טעים. השילוב של אורז מלא עם עדשים שחורות, בצד גזר ובצל ירוק חיים ופריכים – ושומשום קלוי המוסיף פריכות עם טעם מעודן – יוצר שילוב של חלבון מלא וויטמינים רבים.
שלב ראשון: הכנת האורז
בסיר כבד יוצקים שתי כפות שמן זית ומעמידים על אש בינונית. מוסיפים שלוש כוסות אורז מלא וכוס אחת של עדשים שחורות (ובינתיים מרתיחים קומקום מלא מים). בוחשים בעזרת כף עץ עד שהאורז מתלהט למגע, אך מקפידים שלא ייחרך. כשהמים רתחו מוסיפים בזהירות חמש וחצי כוסות מים רותחים לסיר (צריך להגיע שניים-שלושה סנטימטרים מעל לאורז). אוטמים היטב את הסיר באמצעות מגבת דקה והמכסה ומניחים על האש הקטנה ביותר למשך 50 דקות. בתום הזמן, מכבים את האש ומשאירים סגור.
שלב שני: תיבול והעשרה
שמים כמה כפות שומשום במחבת יבשה ונקייה ומניחים על אש בינונית. מערבבים מדי פעם בכף עץ עד שהשומשום משנה את צבעו וריח קלוי עולה בבית. מורידים מהאש ומעבירים לצלחת להצטננות מלאה (אז הוא הופך להיות פריך).
כמה דקות לפני תום בישול האורז, מגררים גס שלושה-ארבעה גזרים גדולים וקוצצים לטבעות דקות ארבעה בצלים ירוקים. קולפים רצועות קליפה צהובה מלימון שלם (הכי טוב לקלוף בקולפן ואז לחתוך לרצועות דקות). שתיים-שלוש דקות לאחר תום הבישול, פותחים בזריזות את המכסה, זורקים פנימה את הגזר, הבצל הירוק וקליפת הלימון וסוגרים מיד לעוד עשר דקות. הירקות מתרככים בזמן זה, אך עדיין שומרים על רעננותם.
פותחים את המכסה, מוסיפים שתי כפות שמן זית ומערבבים בעדינות. מוסיפים כארבע כפות רוטב סויה (נותנת מליחות מורכבת יותר, שהולמת מאוד את האורז המלא) ומערבבים שוב. אני אוהב להוסיף גם כף חומץ כלשהו (חומץ תפוחים או חומץ יין לבן), אך זה בהחלט לא חובה. סוגרים את המכסה לעוד כמה דקות, לתת לטעמים להתאחד. טועמים ומתקנים תיבול, אם צריך. בהגשה, אם רוצים, אפשר לזלף מעל האורז פסים דקים של טחינה מלאה גולמית (בעזרת שיני המזלג).
רוטב פשוט לפסטה
ילדים (וגם כמה מבוגרים...) לא אוהבים בדרך-כלל אוכל בריאותני. קשה לשכנע אותם לאכול לחמים, פסטה ואורז מלאים – ואלו עוד הדברים הקלים יחסית. הבעיה היא, שפעמים רבות בעוד אנו אוכלים אוכל בריא למהדרין, הם נשארים עם אוכל קפוא ומעובד מהסופר שערכיו התזונתיים כמעט בלתי קיימים, אך מנגד מוספים לו שלל חומרי שימור ו"טעם". ישנה עובדה אחת ודאית: כל מה שמכינים לבד בבית מחומרים טריים תמיד יהיה בריא יותר ממוצרים מעובדים וקפואים. אני מעדיף לאפות בבית לחמים רק עם 50% קמח מלא, שגם הילדים אוהבים, במקום לאפות לחמים מלאים שרק המבוגרים אוכלים, בעוד הילדים אוכלים לחם לבן מהסופר.
אני מציע כאן רוטב פשוט אמיתי, אורגני וזריז לפסטה. מובן שהכי טוב להכין אותו עם פסטה אורגנית מלאה – אבל גם עם פסטה רגילה, שהילדים אוהבים יותר, זה עדיף על פני רוטב קטשופ קנוי.
בסיר גדול מרתיחים מים עם מעט מלח. כשהמים רותחים מכניסים לסיר שש עגבניות בשלות שבבסיסן חורצים צלב קטן. לאחר 30-40 שניות הקליפה מתחילה להיפרד מהעגבניות. מוציאים ומעבירים לקערה גדולה מלאה במים קרים למשך דקה אחת. מוציאים מהקערה, קולפים את העגבניות בקלות וחותכים לרבעים.
בסיר בינוני שמים שתי כפות שמן זית ושתי שיני שום פרוסות לפרוסות עבות. מציתים אש בינונית ומטלטלים קלות את הסיר כדי שהאידוי יהיה אחיד. ברגע שמופיעות בועיות קטנות מסביב לשום, מוסיפים את העגבניות, מלח ופלפל לפי הטעם. מערבבים ומכסים במכסה.
בינתיים מכינים את הפסטה, לפי הוראות היצרן. מערבבים מדי פעם את העגבניות בסיר. אם הן מתחילות להידבק לתחתית, מוסיפים מעט מי בישול מהפסטה. לאחר כעשרים דקות, מורידים מהאש וטוחנים בבלנדר מוט או במעבד מזון. מערבבים עם הפסטה ומגישים.
גיוונים אפשריים: מוסיפים יחד עם שיני השום שני ענפי טימין או שלושה עלי מרווה / מוסיפים יחד עם העגבניות עשרה עלי בזיליקום / אחרי טחינת הרוטב מוסיפים זיתים שחורים ועוד.
בתיאבון!