כל ילד ידע לספר שנייר מכינים מעץ, אך טכנולוגיה זו לא היתה תמיד זמינה בשירות האדם. מה היה לפני הנייר? בתחילה קירות המערה של האדם הקדמון שימשו להבעת רעיונות, ההתפתחות הבאה בתחום היו לוחיות חימר (ואפילו מעטפות חימר!). גם זה לא היה שיא הטכנולוגיה. המהפכנים האמיתיים בתחום היו המצרים הקדמונים שלמדו לנצל את ליבת קני הגומא להכנת ה"פפירוס" המפורסם כבר לפני 4000 שנה (ומכאן נובע שמו הלועזי של הנייר paper). הפפירוס, להבדיל מהנייר שלנו היה עבה, קשה ושביר.
הנייר הדק, כפי שאנו מכירים אותו היום, יוצר בסין לפני 2000 שנה. הנייר הוכן מקליפות עץ תות: סיבי עץ התות הושרו במים ומן העיסה שנוצרה באמצעות הוספת מים יצרו את גליונות הנייר (בשיטה ידנית זו מכינים עד היום נייר, שערכו העכשווי עולה בהרבה על אחיו התעשייתי).
וכיצד הגיע הידע לכל העולם? אה! זה היה סיפור מלחמה: מלחמה שהתחוללה בין הצבא הסיני לבין הצבא הערבי (בשנת 751 בעיר סמרקנד שעל דרך המשי בין סין לבין פרס - קרב טאלאס). חיילים סינים רבים נלקחו בשבי וביניהם גם כמה עושי נייר, שלימדו את שוביהם הערבים את המלאכה. הסוחרים הערבים הפיצו את הנייר שניצח את נייר הקלף כי היה קל יותר וזול יותר להכינו.
כאמור, נייר הקלף האירופאי העתיק, הוחלף מאוחר יותר (מאה 18 לערך) בסיבי בד ופשתה שנטחנו, עורבבו במים, סוננו ויובשו. בנייר זה השתמשו להכנת עיתונים, ספרים, מחברות וכסף. הבעיה העיקרית היתה חוסר זמינותו, הבה אומר – סמרטוטים רבותי, סמרטוטים. כמו כן, הכנת נייר מסמרטוטים היה תהליך יקר מדיי. כך התעורר הצורך הבהול למצוא חומר זול בהרבה ליצור המוני.
הראשון שהציע להשתמש בעץ לייצור סיבי נייר, היה הביולוג הצרפתי רנה רומור. רומור עקב אחרי הצרעה הבונה, שכשמה כן היא: בונה את הקן שלה משבבי עץ, אותם היא לועסת ופולטת בצורת שכבה דקה של חומר, הדומה לנייר. רומור החליט לחקות את הצרעה וליצור נייר מסיבי עץ, אבל עברו יותר מ-120 שנה עד שהמצאתו התקבלה.
במשך השנים התפתחו שיטות חדשות להכנת נייר, כמו גם מכונות משוכללות יותר ופחות. אם אינכם מצליחים לדמיין את חייכם ללא פלסטיק – נסו לשוות לעצמכם עולם ללא נייר. עולם ללא ספרים, מחברות, פתקאות, עיתונים, מדבקות, נייר טישו וטואלט, מגבות נייר, נייר כתיבה, כרטיסי ברכה וביקור, קופסאות ושקיות, אריזות ותוויות, טפסים (=זה האחרון דווקא נשמע אידיאלי) ועוד כהנה וכהנה שימושים יומיומיים.
לא אלאה אתכם בפרטי הפרטים, אך הנייר כבש את ליבו של האדם וכיאה לאדם המודרני התחלנו לזלזל במה שיש לנו בשפע כה רב. טיול קצר ברחוב יגלה לרוב ניירות זרוקים. בשולי הכבישים וביישובים שבהם נקיון אינו ערך עליון ניתן למצוא הרבה יותר מכמה ניירות מתגוללים. אנו תולשים, מקמטים ומשליחים ללא חשבון. המדפסת הפכה את כל הנושא לטריוויאלי עד כדי גיחוך.
אבל גם לנייר לוקח זמן להתכלות ולמרות שמקורו מן הטבע, הרי שהליך יצורו אינו נקי ומערב חומרים כימיים שזרים לסביבה. השלכת הנייר למערכת האקולוגית שוב גורמת למפגש בין שני ענפים מקבילים: טבעי ומעשה ידי אדם. לנייר לוקח חודש עד חצי שנה להתכלות. עם הכמויות שמתגוללות בארצנו זה מספיק זמן לכך שכל הזמן יהיה נייר בחוצות העיר והכפר. נפח האשפה גם גדל בהתאם. משאבי הטבע מתדלדלים והתיאבון האנושי רק עולה.
מה עושים? למעט חיסכון בשימוש שהינו ה-דבר (כן. כן. חבר'ה. לא חייבים להשתמש ולהדפיס כאילו אין מחר) ושימוש חוזר שעליו נדבר בטור הבא, הרי שהפתרון הוא מיחזור נייר. היום... אציע לכם פעילות נפלאה בבית, בגן, בבית הספר או בסדנת מורים וגננות. כולם נהנים.
מיחזור נייר – איך עושים?
מכינים מראש מסגרות לנייר:
שתי מסגרות עץ זהות בגודלן בגודל הרצוי ובמספר המתאים לכמחצית המשתתפים.
שארית רשת נגד יתושים (אולי יתנו לכם בחינם בחנות)
אקדח סיכות / נעצים
מה עושים: מהדקים רשת יתושים על אחת המסגרות בצד הפנימי.
מכינים מראש עיסת נייר:
· לוקחים שאריות נייר מסוגים שונים (בריסטול, תבניות ביצים, עיתון וכו"ב) ומרחיקים מהם סיכות.
· קורעים את הנייר לפיסות קטנות.
· משרים את שאריות הנייר בדלי עם מים פושרים למשך יומיים או יום אחד במים חמים.
מה עושים: טוחנים את פיסות הנייר בבלנדר / סוחטים ושמים בתוך ציפית שקושרים בקצה היטב בגומי ושמים במכונת כביסה לסיבוב (כן. כן. עיניכם רואות נכוחה).
חומרים להכנת הנייר:
· משטחי פלסטיק / פורמייקה לייבוש הנייר
· ריבועי לבד / שמיכה ישנה בגודל המסגרות
· ריבועי ספוג (לספיגת המים) כמספר המשתתפים (רבע ספוג רגיל ופשוט מספיק)
· קערה גדולה לעיסת הנייר וקערה לשפיכת שאריות המים מן הספוגים.
· תערובת עיסת הנייר המוכנה או כזו שהכנתם יחדיו
· מים.jpg)
· פרחים ועלים יבשים (לא חייבים)
· צבעים אם רוצים לצבוע את הנייר (צבעי מאכל / גואש מדולל)
· נצנצים ושאר קישוטים כיד הדמיון הטובה אם רוצים להכין נייר מקושט
· ניילונים לשולחנות
שלבי ההכנה:
1. שמים את העיסה בתוך אמבט המים ומערבבים (ככל שהעיסה מדוללת יותר במים, כך הנייר יצא יותר גמיש, דק, עדין ודומה לנייר רגיל)
2. לוקחים מסגרת עם רשת ומעליה מניחים מסגרת ללא רשת לעיצוב שולי הנייר
3. טובלים בתוך העיסה באופן אנכי, מאזנים בתוך המים ומרימים.
4. אוחזים מעל אמבט המים והנייר עד שיפסיקו הטיפטופים, תוך כדי נענוע עדין של הרשת.
5. הופכים את הרשת על חתיכת השמיכה שעל משטח יבש מבלי להוציא את הרשת.
6. בשלב הזה אפשר להטביע קישוטים (חתיכות קטנטנות ולא להגזים)
7. סופגים את המים מהדף בעזרת ספוג דרך הרשת וסוחטים עד שהספוג יוצא יבש.
8. מסירים את הרשת
9. מניחים את הדף על לוח פורמייקה / פלסטיק.
10. אחרי יבוש קל מעבירים למשטח יבש
11. אפשר מראש לצבוע את המים במעט צבע גאש/מאכל.
תהנו
קראו עוד על עיסת נייר
קראו עוד על יצירה ירוקה בטור של קרן רוזין
.jpg)
