"אם אנחנו גונבים שטח מהקרקע עבור בניין, אנחנו יכולים להשיב אותו לטבע על הגג", כך אומר מנכ"ל הארגון הבינלאומי לגגות ירוקים, וולפגנג אנסל. ואכן, בעולם החלו להפנים את המושג. יותר ויותר גגות ירוקים מוקמים ברחבי העולם, החל ביוזמות פרטיות קטנות וכלה בפרויקטים ציבוריים ענקיים. אבל רגע, מה זה בכלל "גג ירוק"? לא, זה לא גג שצבעו אותו בירוק זרחני...
המושג "גגות ירוקים" מתייחס לאפשרות למקם צמחייה במרחב הגג על גבי תשתית של יריעות מיוחדות המונעות משורשי הצמחים לחדור אותן מצד אחד, ומאפשרות אחיזה של חומרי הזנה ומים לצמחייה מצד שני. היישום ניתן לביצוע הן על גגות שטוחים והן על גגות משופעים (לפחות על רובם) ואפילו על גגות מקומרים.
ואם שאלתם את עצמכם "למה זה נחוץ?" הנה כמה נקודות למחשבה:
הגגות הרגילים שאנו מכירים מתלהטים בקיץ (ואם ניסיתם אי פעם להשתזף על גג תל אביבי ממוצע בקיץ, קרוב לוודאי שאתם כבר יודעים שהדבר כמעט בלתי אפשרי), הטמפרטורה, על גג שטוח המופצץ כל היום בשמש ישראלית, יכולה לעלות מעל 50 מעלות. זה אולי טוב לדוד השמש, אבל מונע מאיתנו להנות ממרחב הגג, ובעיקר מלהיט את מרחב המגורים שמתחת. יתרה מכך, ערים נוטות להיות חמות בכמה מעלות יותר ביחס לסביבתן הקרובה בגלל צפיפות הבניה הגבוהה, שאינה מאפשרת לרוחות לקרר את מרחב הביניים. החום הרב הנפלט מהגגות טורם גם הוא לתופעה. גגות ירוקים מסייעים למיזוג הסביבה הקרובה אליהם ובהתאמה, מקטינים גם את הוצאות האיקלום של המבנים עליהם הם מונחים בכ-20%!!
בטוקיו, אחת הערים הצפופות בעולם, כבר הבינו את הקשר בין גגות ירוקים להורדת הטמפרטורה בעיר, וכיום כל בניין חדש העומד בתנאי גובה ושיפוע גג מתאימים מחויב בגג ירוק. כך מקווים שם לסייע במאבק מול תופעת ההתחממות האורבנית.
לגגות ירוקים יש תכונה חשובה נוספת: עם בוא החורף הופך גג רגיל מכוסה ביריעות איטום למגלשה. מי הגשמים (להזכירכם– אלו המים שכאן בישראל, אנחנו כל כך רוצים בהם) ניגרים מהגגות, אוספים בדרך קצת אבק והרבה טינופת ונשפכים אל...ובכן, הישר לביוב. שם, לא רק שהם אינם מנוצלים, הם אפילו מהווים מטרד בהיותם עומס נוסף על מערכות הביוב המקרטעות גם כך. ככל שאנו מוסיפים בניה חדשה, כך אנחנו מגבירים את התופעה של איבוד מי נגר עילי (שם פלצני למי גשמים). הגגות הירוקים לעומת זאת, משמרים את המים ומשתמשים בהם להשקיה (לעיתים מספיקים גשמי החורף לטובת השקיית הצמחייה שעל הגג לאורך מרבית הקיץ), ואף משמשים מסנן טבעי לעודפי מים, אותם ניתן אחר כך לאגור לטובת שימושים נוספים.
ואם למישהו חסר ציוץ ציפורים בעיר, כדאי לזכור שהצמחייה שעל הגג תהווה ביוספרה ירוקה שתמשוך אליה ציפורים, פרפרים ובעלי חיים אחרים ובכך תסייע לשימור תחושת הטבע בעיר.
והנה עוד כמה עובדות "קטנות" מהעולם: עלות ביצוע גג ירוק, אכן גבוהה ביחס לגג רגיל, אבל ההוצאה מתקזזת מהר למדי מול החסכון בחימום וקירור, ומול החסכון במים. גגות ירוקים לרוב משמשים לנוי, אבל אין כל מניעה להפוך גג כזה לפרודוקטיבי ולגדל עליו גם צמחי תבלין, וצמחי מאכל (מפעל ליצור סאקה ביפן כבר עלה על הרעיון, ומשתמש ביריעות מיוחדות על מנת לגדל על גג המפעל את האורז ממנו מיוצר המשקה). גרמניה, שוויץ, אוסטריה,יפן וארה"ב הנן רק חלק מהמדינות שמכירות בחשיבות הקמתם של גגות ירוקים, ולכן מחייבות את המבנים החדשים הקמים בתחומן בהקמת מערכות כאלו. דוגמאות: משנת 89 (!) כל הגגות השטוחים בשטוטגרט מחויבים על פי חוק בגג ירוק. בשדה התעופה הבינלאומי בפרנקפורט בוצעו למעלה מ-20 גגות ירוקים בשטח כולל של אלפי מטרים רבועים, החל משנת 1990. הגגות מסייעים לבליעת רעש, חום ואף מאריכים את תוחלת חיי הגגות שמתחת עד פי 2. חלק מהמדינות והערים שבחרו באסטרטגיה זו אף מעניקות תמריצים כלכליים למי שמבצע גג ירוק בתחומן.
ועכשיו למה שקורה כאן אצלנו בישראל: ובכן.. .אההם... אצלנו לא קורה כלום (מפתיע, לא?). אין תמריצים כלכליים, אין חובת הקמה ואפילו אין מודעות לחשיבות הנושא, לא ברמה הלאומית ואפילו לא ברמה המוניציפאלית. למעט יוזמות בודדות בכמה ערים וביצוע גגות ירוקים של אנשים פרטיים אין שום התייחסות לנושא חשוב זה. יש בארץ חברות בעלות ידע בהקמה, והטכנולוגיה זמינה וקיימת, כך שאם גם אתם רוצים להשמיש את מרחב הגג, ולהרוויח כמה יתרונות אקולוגיים על הדרך – זה הזמן.
ואם בא לכם ליהנות מיופיים של כמה גגות מוצלחים במיוחד ברחבי העולם, ולראות עד כמה זה יפה ופשוט הנה קישור לכתבה מהנשיונל גיאוגרפיק העוסקת בנושא.
קראו עוד על בניה ירוקה בטור של גבי ג.ל
.jpg)
