אחריות סביבתית בועידת העסקים של הנסיך צ'ארלס

לקראת סוף יולי נערכה פגישת פסגה בארמון סיינט גיימס בלונדון, בה נכחו כ-120 מנכ"לי חברות גדולות מכל העולם, במפגש דנו באופן בינ"ל בסוגיית תפקיד ותרומת המיגזר העסקי להמשך תהליך קופנהגן, וכהכנה הועידה הבאה הצפוייה במקסיקו בסוף השנה.

 

הרציונל למפגש הייתה תחושת הכישלון, או לפחות אי העמידה בציפיות, של ועידת קופנהגן בשנה שעברה, שהיה אמנם מפגש מרהיב של ראשי המדינות, אך כזה שלא הצליח ליצור הסכם מחייב משפטית, אלא הסתכם בהצהרה פוליטית עמומה בדבר מחויבויות המדינות החברות בפורום שינוי האקלים של האו"ם.

 

המפגש בלונדון מותג בשם DEAL OR NO DEAL. ואולי בגלל המיקום ומעורבותו הפעילה של הנסיך הייתה היענות מרשימה של מנכ"לים מכל רחבי העולם (אשר חלקם הגיעו במטוסים פרטיים ובלימוזינות, דבר אשר כידוע, לא מסייע לשיפור פליטות הפחמן). בין המנכ"לים שהתייצבו בשער הארמון:

1. איאן צשיר- מנכ"ל KINGFISHER

2. אנדרו אולראנס- מנכ"ל אליאנס ביטוח

3. סטיב רידגאווי- מנכ"ל וירג'ין אטלנטיק

4. מנכ"ל קאטיי פאסיפיק שהגיע מהונק קונג

5. פאולו ברילה- בעלים ומנכ"ל של פסטה ברילה

 

כללי: באווירה הכללית ניתן היה להרגיש שכדי שהמגזר העסקי ירתם, רצוי שיתקבלו החלטות ברורות וממוקדות במקום להסתפק בהצהרות רחבות ועמומות כמו בקופנהגן . רק באמצעות הגדרות ברורות, הדגישו המנכ"לים, יוכלו להערך לעתיד מבחינת השקעות בתהליכים ובטכנולוגיות.

 

רוב המשתתפים במפגש חתמו על הצהרה משותפת הקוראת בין השאר:

1. לאמץ  את עקרון ה-MRV  :MEASURE, REPORT, VERIFY  (למדוד – לדווח – לאשרר) הנועד להגדיל את השקיפות ולמנוע משחקנים שונים לתפוס טרמפ על התהליך ע"י יחסי ציבור וגרין ווש.

2. לייצר תמריצים לעידוד השקעות למימון טכנולוגיות LOW EMISSIONS.

3. להגדיל את הגישה לטכנולוגיות קלין טק למדינות מתפתחות ולסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

 

הסינים: דאגה ואולי אף חשדנות הובעה בהקשר של המעצמה הסינית שלה אחוז הגידול הגבוה ביותר בפליטות פחמן בכדור הארץ. המשתתפים הדגישו שאמנם הסינים גוררים רגליים בהקשר של המו"ם על ההסכם, אך מצד שני, הם עושים פעילות ענפה ומדהימה בטרנספורמציה של התעשייה והמדינה לעידן של כלכלה מעוטת פחמן. הם כבר הקימו פרויקט פיילוט עם 100 חברות מובילות באזור התעשיייה צין-צין אשר פועלות על פי התקנים המחמירים ביותר.

 

ג'נרל אלקטריק: מנכ"ל ג'נרל אלקטריק אירופה סיפר שהתוכנית האסטרטגית הירוקה שלהם שהושקה,

ע"י יו"ר החברה ב-2005, ומכונה ECOIMAGINATION, הוכחה כמוצלחת ביותר מבחינת המודל העסקי וגרמה להכנסות ישירות של 18 מיליארד דולר. התוכנית מבוססת על טרנספורמציה למוצרים ירוקים החל מטורבינות ועד מוצרי מיכשור רפואי. התוכנית הבאה שלהם, אגב, מתייחסת להנגשת מיכשור רפואי למדינות מתפתחות. תפקיד הממשלות, מבחינת ג'נרל אלקטריק, הוא לאפשר סביבה נאותה להשקעות האדירות של המגזר הפרטי בקלין טק.

 

וודאפון: מנהלי חברת הסלולר הגלובלית וודאפון סיפרו במפגש כי הופתעו לגלות עד כמה ההחזר על השקעות ירוקות היה מהיר מבחינתם, ונתן להם מוטיבצייה עסקית למתוח את הטכנולוגיה הסלולרית גם לתחומים נוספים התומכים בפעילות ירוקה, כגון: ניהול אנרגטי מרחוק וניהול מאגרי נתונים סביבתיים. בנוסף, ציינו אנשי וודאפון כי במחקרים שלהם הם ראו מייד שינוי של התנהגות הצרכנים לכיוון הירוק בכל פעם שהם עצמם השתנו לכיוון הזה.

 

המקרה הישראלי: ישראל, כזכור, הייתה אחת המדינות שבזכות המומנטום האחרון לקראת ועידת קופנהגן ופעילותו הנמרצת של השר ארדן, הצליחה לחלץ הצהרה של הנשיא שמעון פרס בדבר 20% הפחתה בפליטות הפחמן עד 2030 מתרחיש עסקים כרגיל. אולם, נראה כי רק עתה מתארגנת הממשלה להבין את מכלול המשמעויות לעבודה בסביבה מיעוטת פליטות מבחינת רגולציה נהלים ותהליכים. במקביל, נעשתה עבודה מקיפה של חברת הייעוץ מקינזי המזהה את מנופי השיפור בתחום מורכב זה וכן הוקמה ועדת שרים לנושא שינוי האקלים. בהקשר זה מנכ"ל המשרד לשינוי האקלים בממשלה הבריטית הציע לשתף את הממשלה הישראלית בידע העשיר שנצבר בממשלה הבריטית.

 

הנסיך צ'ארלס: הנסיך מווילס כבר עוסק שנים רבות בנושאים הקשורים לאחריות חברתית וסביבתית והוא משמש גם כפטרון של מספר גופים הפועלים בתחום, ביניהם: תוכנית לקיימות באוניברסיטת קמברידג'. בנאומו  תקף הנסיך את "הקליימט סקפטיקס"- האנשים אשר מפקפקים בקונסנזוס המדעי סביב שינוי האקלים, ומונעים בכך בעצם מהאנושות כולה לנקוט את הצעדים המתבקשים. הוא הוסיף ואמר שגם אם כנגד כל הסיכויים המדענים טועים לא כדאי שנשחק רולטה רוסית עם עתיד ילדנו. הנסיך גם הזהיר מבעיה נוספת בה כל הדיון הסביבתי מתנקז לסוגיית הפחמן ובכך נותן פתח להשפעות סביבתיות מזיקות אחרות כגון: זיהום ופסולת.

 

בסיכום דבריו קרא הנסיך למנהיגים העסקיים לרתום את כל המשאבים שלהם לטובת המלחמה בשינוי האקלים כולל  שימוש בכוח של המותגים שלהם, של הקמפיינים ומחלקות השיווק ושל ההשפעה דרך הרכש על שרשרת האספקה שלהם.

 

בקבלת הפנים שאל אותי הנסיך מה המצב בישראל בתחום הזה וכאשר סיפרתי לו שהתחום עוד חדש יחסית שאל אותי, ספק בצחוק ספק ברצינות, אם כדאי שיכתוב מכתב למיסטר נתניהו, הוא כמובן גילה הבנה לכך שישראל מתמודדת כרגע עם בעיות מורכבות נוספות.

 

הכותב: עברי ורבין – מנכ"ל גוד ויזן יועצים לאחריות תאגידית. 

---

קראו עוד על אחריות תאגידית וסביבתית בטור של עברי ורבין - עסקים טובים.

מצאו באינדקס של getgreen חברות יעוץ ואחריות תאגידית.